הירח נסתר מנגד עיניי כבר מספר לילות
יגון וחושך ממלאים את חיי ביממות האחרונות
רוח קרירה מנשבת לה בין העצים והגבעות
חלל נפער בליבי עקב התפקיד ששיחקת במשחק הדמעות

מתגלה הוא ממעל לפתע, והילתו זורחת ומאירה
טוב הדבר בעיניי, כיוון שכעת אולי תשתנה לה האווירה
יכול להיות, אבל עד מהרה התגלתה לעיניי האימה
לירח אור נוגה ואת צללית גווי אין הוא מטיל על האדמה

מדוע סירבת באהבת ליבי לזכות?
אינני יודע, וההסבר לכך מן הסתם נסתר כמו הרגשות
ומדוע עליי לסבול את ליבי הדואב והכואב מההלקאות?
רפואה ומזור תתקשה בנשמתי, כיוון שאותך אוהב לעד לאורך העונות

נגלה לעיניי מראה של מלאך חסר כנפיים
ועל כתפו מקועקע שמי - אינו יכול לעוף בשמיים
גילוי זה שובר את רוחי. איני יכול להביט בעיניים
הכל כה אפל. מימי הכאב נשטפים אל מעיינות המים

ורדים על גבי מגש של כסף הייתי מציע לך
אריות היו שואגים לכבודך, את כל כולי הייתי משקיע בך
נראה כי כל זה כלל לא מרשים אותך
יללות התנים הוא כל שתשמעי, יללות מוכי הירח

בלכתי על אדמת החול אזכור את אשר אהבה נפשי
לחזות ביופייך יומם וליל, בזאת חשקה נשמתי
תלוי בין שמים וארץ ומתנודד ממזרח למערב, רגש אהבתי
יעוף חלומי ויפרוש כנפיו - כך המחשבה מכלה את רוחי

נגוזה התקווה לחזות עוד במראה משובב כמו מראה זיו פנייך
רוחי נשברה אולם הזמן יאחה את אשר הכאב מייסר - המחשבות עלייך

אור הירח יחזיר את הצללית והדרכים בהם אלך לא יהיו דרכייך
הלוואי ויכולתי לגרום לך בדרך כלשהי לשנות את מחשבותייך