כולם סביבי מאושרים,
ורע לי כ"כ רע לי.
ואני בוכה בשקט,
שאותן טיפות תישארנה תקועות בעיניים,
אל תיפלו החוצה,
בבקשה.
הכל עוד יתפוצץ יום אחד,
זה מתחיל כבר עכשיו,
אני מוציאה תסכולים
בעצבים,
ורק בחדר מסתגרת ובוכה.
אין לי עם מי לדבר,
ורע לי כ"כ לבד לי,
איתו התקשורת היא במגע,
ואליך אני לא יכולה להתקשר
כל פעם שאני שומעת שאתה מדבר
איתה.
אני כבר לא יכולה לעזור לך,
כולך בעצמאותך.
בא לי להקיא את נשמתי
החוצה,
כואב לי כבר כמה ימים
העיקר שאתם מתנהגים בשובבות
ובשמחת חיים.
אני לא יכולה עם כל הקור הזה,
בבקשה תנו לי להרקב בשקט,
שום דבר לא עושה אותי גם,
מאושרת.
כואב ורע,
רע וכאב,
שמישהו רק יתקשר איתי,
בשפה ששנינו נבין,
אני רוצה להעלם,
אני אתחיל עכשיו.