זהו. נראה לי שזהו. כי... אתה יודע... כבר הכל... אתה יודע,
לא? זה נגמר. אני לא יודעת איך. תעצור אותי עכשיו לפני שמשהו
רע יקרה. כי היה נדמה לי שזה ברור לך כבר מזמן, מה לא? לא יכול
להיות שאתה כל כך אטום.
המרפסת הישנה, אתה זוכר? זאת שבמוח שלי, אני לא שם יותר.
עזבתי. השדה הירוק שבו אני עכשיו כבר כמעט והתייבש. כמעט. יש
לי עוד זמן. יש לי עוד זמן למטאפורות כאלה. אבל אני.. אני תיכף
אחזור. מבטיחה. אני תיכף אחזור. לא אשאיר אותך לבד עוד הרבה
זמן. טוב, מתוק שלי?
כבר שמעת את השיר החדש שכתבתי? כשצעקתי אותו ברחוב חשבתי
שראיתי אותך. עמדת והסתכלת.. אה... זה לא היית אתה? הייתי
צריכה לנחש.
אתה ממהר לאנשהו עכשיו? מה? לברוח? לאן אתה רוצה לברוח? כי
פשוט נראה לי שאתה מתבלבל ביני לבינך. זו אני שהולכת עכשיו.
כן. זו אני. ואתה נשאר. אתה לא זז מפה, אתה שומע? זו אני
שהולכת עכשיו. אז תן לי רגע, שניה אחת, תישאר שם, עוד כמה
צעדים.
הנה... כמעט... אני... ביי...
וסליחה. (אתה יודע איך זה)