|
גבישים מרוסקים
של תכלת הנהר
במארג אופטי קלידוסקופי
רוקמים את ראשית
ההוויה וציר הדעת
שופעים ביבולם
רוקעים ביעודם
רותמים לדרכם
את משך הזמן הכלה.
שירת הרוח
הנישאת בין ההרים
רותמת את אותות החיים
אל מנועי הספינה הכבירים
אל עבר זוהר שעת הדימדומים
ורהב השקיעה.
הרי במקטרת שלום עסקינן
זאת הרושפת שבריה
בינות רגבי האדמה
המלהיטים עצמם
לקראת קיץ
נושפת בעורפנו
דם ותמרות עשן
לוחשת לעברינו
חדל אש מלחמות. |
|
|
נדמה לכם
שהסלוגן הזה כבר
היה כאן. הוא
לא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.