|
השמיים מוזגים משקה
והאדמה הצמאה עייפה
פיצעי העלים הופכים
פרחים
ופרפרים משיקים כנפיים.
מחשבה סטראופונית
מזדייפת באוזן
השעון מפהק ונרדם
הכובעון חזר לאגדה
ואני בתוך המיטה
המוטיבים שבי נעלמים
ולא אכפת לי מאנשים
שימצאו מה שהם רוצים
את המילחמה שלי הפסקתי ביום שני
כמה פעמים אמרתי זמן שהחזיק
אותי כמו כלב ושפט אותי בקמטים. |
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-כן.
-ומתי הוא ימות
מזה לדעתך?
אפרוח ורוד
ואמנון ז'קונט,
בעוד דו שיח
מדהים על תבונה
ורגישות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.