הגבעות הריקות של סביבות
פסגת זאב חוזות מידי יום בזריחה אחת ישראלית
וזריחה ערבית-פלסטינאית,
גם השקיעה מגיעה בשתי שפות.
משם אפשר להביט: שם היה פיגוע,
שם רצחו את החייל, שם יש עוצר כל יום,
שם יש אימא מתעללת.
אשת לוט היא במרחק 40 דקות של נסיעה מהירה
ואני, כמוה, חייב להסתובב ולראות את ביתי.
המואזין והחזן מתעוררים לאור השמש
והגבעות חוסמות את הסינוור לשניהם.

אל הגבעות טיפסתי עם אבי,
וצילמנו שם תמונות של מה שיהפוך להיות:
"פסגת זאב רבתי"
הרוח הקפואה בתוך הוילה
הבלתי-בנויה של המלך חוסיין,
שפעם מסתערבים היו חוקרים בה חשודים,
תמיד צובעת את השמיים
בגוון כחול-כהה.
אני סוגר את האלבום,
לפני שכל אלה יהפכו
לכביש או גדר.