אני באמת לא יודעת למה אני כאן, אין לי שום בעייה, זה רק בגלל
שהעורך דין שלי חשב שיקלו לי את העונש אם אני אגש לאבחון
פסיכאטרי.
אין שום בעייה איתי, הכול בסדר גמור.
אולי עדיף שכן הייתה לי איזו שהיא בעייה אבל לא, עשיתי את זה
בראש צלול - ידעתי בדיוק מה אני עושה ואפילו הרגשתי הקלה גדולה
אחרי.
תקשיבי, דוקטור, הייתי חייבת לעשות את זה. זה הגיע להן-לכולן.
הם ממש בקשו את זה ממני עם הפנים היפות שלהן, הגוף הרזה
והמושלם שלהן, החזה העומד והקטן שלהן והמתיקות הצבועה שלהן.
אבל עכשיו הן לא יכולות לעשות לי כלום, אה? כלום הם לא יכולות
לעשות לי יותר.
אני עדיין זוכרת את הרגע שבו החלטתי שאני הולכת לחסל כל כוסית
שהפריעה לי איי פעם בחיים.
התחלתי עם סיגל, שלמדה איתי בכיתה בתיכון. היא הייתה פשוט
מושלמה, רזה יפה, חכמה. כל הבנים תמיד הזילו ריר אחריה. אפילו
עומר, שהיה הבן אדם שהכי רציתי.
אז ביררתי מה איתה עכשיו ואיפה היא עובדת וחיסלתי אותה כשהיא
בדרך למשרד שלה, בבוקר. הפעם הראשונה תמיד הכי כואבת.
אחר כך עברתי לשירה ששירתה איתי בצבא וזיינה את החבר שלי
מאחורי הגב.דוקא חבל עליה, הייתה בהריון הזונה.
אחרי שירה זה כבר נהפך דבר שבשגרה.
עברתי למירב, הבת של השכנים בבניין שבו גרנו אני וגדי, בעלי
הראשון. היא תמיד הייתה עושה בייביסטר על הילדים שלנו וגם
מזיינת את גדי בשכר מינימום לשעה.
אחריה עברתי לענת, שהייתה המנקה אצלנו. שגילגלתי את הגופה שלה
בתוך שטיח נזכרתי בחופה שלי ושל גדי ואיזה מרגש היה.
את טלי המזכירה של מנחם, בעלי השני היה קשה לאתר. בסוף מצאתי
אותה בראש פינה,באיזה חור נידח. הגעתי גם אליה.
המשטרה כבר התחילה לחקור ובחדשות הראו את זירות הפשע ואמרו
שמדובר ברוצח פסיכופט ומסוכן.
תגידי לי דוקטור, אני רוצחת פסיכופטית ומסוכנת? אני?...
להמשיך...? טוב. בואי נראה את מי שכחתי...אההה את שרית. שיום
לפני החתונה שלי ושל אלי(אמור היה להיות בעלי השלישי) תפסתי
במיטה איתו. לה נתתי להתחנן לפני שגמרתי אותה. רציתי שהיא
תצטער.
ואחרונה הייתה אחת שאני לא זוכרת איך קוראים לה אבל כשבאתי
להתראיין למשרת מזכירה ואמרו שמחפשים מישהי צעירה יותר-בסוף
לקחו אותה. זה העלה לי תסעיף וחיסלתי אותה. מחסנית שלמה הוצאתי
עליה.
דוקטור, נראה לך שזה מזל רע שרודף אותי, כל הקטע הזה?...
בכל מקרה, זה, סיפרתי לך הכול ועכשיו את חייבת להבין שעשיתי את
זה מתוך חובה למולדת. כמעט כמו לשרת בצה"ל. עשיתי את זה מתוך
חובה לעצמי ולכל הבנות כמוני שתמיד חלמו לקחת איזה קלצ'ניקוב
ולחורר כל כוסית פשוקת רגלייים שהרסה להם את החיים והם פשוט
פחדו לעשות את זה. אני כמו ישו. אני שליחה שלהן. אני עשיתי את
זה, ות'אמת קצת יותר שקט לי עכשיו.
אבל אולי יש לך איזה כדור או משהו נגד הקול בראש שאומר לי
להרוג גם אותך? |