לימור שטרן / ים הבריחה |
הגלים מלטפים את עורה
היא עצמה עיניים
ודמעותיה זלגו באיטיות על לחייה.
ידה חפרה בתוך החול הלח
וריח הים עלה באפה
הרוח העיפה את שיערה
מלטפת את פניה, גונבת דמעה.
היא קמה, מתנדנדת באיטיות לאורך החוף
רוצה לברוח, רחוק.
הגלים נגעו בעדינות ברגליה הנעות
ההליכה הפכה לריצה, והריצה לנפילה
ולבכי עוצר נשימה
"מספיק, די" - קולה חלוש, שבור, מתעמעם
היא עצמה עיניים, מבקשת להיעלם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|