לימור שטרן / שומר |
כמו מארץ אחרת.
וחיוך שבא ממרחק,
בהבעה לא מוכרת.
איש זר,
אולי זו אני שפשוט לא זוכרת.
האם אתה תמיד שם בצד,
צופה בי מתבגרת?
צא החוצה מהמחבוא,
הראה לי את פניך.
לחש מילה והפר את הדממה,
שכבשה כבר את החדר.
עטוף אותי בשתי ידיך,
צפה בי נרדמת.
זקוקה אני למישהו שיבין,
מנקודה אחרת.
ואולי כבר לא זר,
עבר כל כך הרבה זמן.
פניך הן כמו תמונה מטושטשת,
הלכת לשמור על ילדה אחרת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|