לימור שטרן / חבל דק |
מסתובבת מסתחררת,
ידים פרושות הצידה לצדדים,
צעד ועוד צעד, לא להקשיב לצלילים.
על חבל דק אני הולכת,
מנסה נואשות להגיע לפינה האחרת,
איש אחד או שניים מריעים,
והעיניים מתרחבות, והאישונים מצטמצמים.
צעד ועוד סיבוב אחד, קפיצה, חיוך,
וצעד הפוך,
והנה סיימתי, רק עוד קצת,
לאן נעלם החבל הדק?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|