ועמדנו שם, פנים מול פנים.
והחזקנו ידיים, כמו זוג אוהבים.
והגשם נופל על לחיים סמוקות,
ושדה הראייה מטשטש מעט במסך הטיפות.
וההיסוס כמו עומד באוויר, ודבר לא קורה.
כל אחד מחכה שהשני, יעשה את הצד המתבקש.
והשקט מופר רק בצליל המים הפוגעים בקרקע,
סביבם יש רק שדה,
ובית העומד בראש גבעה.
והשמיים אפורים, וציפורים מתחבאות בצל ענפים.
ואנחנו מתקרבים, בלי לומר מילים.
וכשהפער דק, וכשאין הרבה מרחק בין אף לאף.
וכשהמילים מסרבות לצאת מהפה,
וכשאתה מושיט יד ועוצם את עיניי,
שפתיך נוגעות בעדינות בשפתיי,
ידי עוברות בעדינות לצווארך,
ואתה מחבק אותי, ואני שלך.
ואיש לא יכול לראותנו,
אותם השניים העטופים באהבתם.
שני אנשים המתנשקים בגשם,
גשם עם טיפות של אהבה.