המיסטיקנים ניבאו שביום חמישי הוא ימצא. אך בינתיים אין כלום.
לפני כמעט שנה כשנודע לי שבחור מהבית ספר שלי, איתו גדלתי
מכיתה ז', התאבד - חשבתי לעצמי מה יותר מזעזע? מוות של אדם
קרוב שחולה במשך תקופה מסוימת או מוות של מכר רחוק או קרוב
מנסיבות פתאומיות?
כשאנשים שהיו קרובים אלי ויקרים לי נפטרו, זה היה נוראי. זה
היה כואב. אבל ידעתי מה קרה. ידעתי מה גרם למוות ובאיזשהו מקום
ידעתי שאולי זה אפשרי, אבל כשסיפרו לי שהבחור התאבד במשך ימים
שלמים לא יכולתי שלא לחשוב על מה גרם לזה ומה עבר לו בראש. כל
כך הייתי רוצה לדעת מה הרגיש כשהחליט לשים קץ לחייו... כמו
שעכשיו אני רוצה לדעת מה שלום אורון. אני רוצה לדעת איפה הוא,
האם הוא במקום בטוח? האם הוא פצוע? האם קר לו? האם הוא לבד?
האם הוא חי? אני רוצה לדעת איך הוא הצליח להיעלם ככה בנהר! אני
רוצה לדעת שהוא בסדר!
אבל היום... זה קרה - נשבר לי מלאך בבית... אם יש משהו שאני
יודעת על מלאכים שנשברים לי בבית זה שהתופעה לא מנבאת טובות.
אז כן - גם הפעם המלאך יודבק מחדש והוא יודבק כל כך טוב שאף
אחד אפילו לא ישים לב שיש שם שבר. אבל הוא עדיין יהיה, והוא לא
ייתן לי לשכוח מקיומו. ואז אני מנסה להאמין בכל הכוח שזה בסך
הכל מלאך מטופש ושזה ממש לא מדד למציאות אבל הרגשת הפחד הזאת
שאולי אורון איננו עוד לא עוזבת. היא יושבת וגורמת לדמעות
לזלוג שוב ושוב...

בשבילי אורון הוא סתם בחור שהכרתי בשנה האחרונה. אני אזדקק
לכמה ידיים טובות כדי לספור את כמות האנשים שהכרתי השנה וזה
עוד מבלי להחשיב את תקופת האוניברסיטה. אבל תספיק לי יד אחת
כדי לחשב כמה מהם אני באמת מחבבת ומעריכה.
אורון הוא, מן הסתם, אחד מהם. אין פה אלמנטים של פלירטוטים או
דברים בסגנון, אני בספק אם אי פעם היו. פשוט יש משהו במבט שלו.
משהו כל כך... אמיתי.
אני לא מכירה את אורון מספיק, אני לא יודעת איך וממה מורכבת
האישיות שלו - אבל זה הצד שאני מכירה, וזה הצד שהקסים אותי -
בלי פוזות ובלי משחקים - אני תמיד האמנתי בשיטה הזו אך אורון
התעלה בה אפילו מעלי.
ואולי זה מה שגרם לי להיזכר בו שוב לפני שבוע אחרי שלא התראינו
כמעט חצי שנה ואולי זה מה שגורם לי לפחד ולהתפלל כל כך
לשלומו.

הוא אף פעם לא היה חלק מהחיים שלי ואני לא מתגעגעת אליו. אין
לי גם בעיה לא לראות אותו שוב אף פעם. אבל רק שיהיה בריא. רק
שימצא ויוחזר הביתה בשלום.
הוא בחור מעורר (ואכן עורר) הערצה ואני מקווה שיזכה לחיים
ארוכים ומאושרים
והכי חשוב שיחזור הביתה בריא ושלם.
הכרתי המון בחורים בשנה שקדמה לרגע בו הכרתי את החבר הנוכחי
והמקסים שלי. ה-מ-ו-ן בחורים. אבל אורון הוא אחד הבודדים שבאמת
היו שווים משהו. אפילו שווים הרבה.

אורון, אני מחזיקה לך אצבעות!