|
על בסיס ההכרה
של האימה והדעת
פלשתי דרכים
לרתום מלים
לשברי חלומות.
כקצף גלי הים
מתפזרים הם
ונבנים מחדש
על פני כול חוף
ובשעת סערה.
גדמי עץ אבודים
כלונסאות במהופך
השתקפויות
בתכלת הנהר. |
|
|
למה כל הסלוגנים
הם של אבא של
מיכלי או של
החבר של שלי ?
מה, שלי ומיכלי
לא יכולות לכתוב
בעצמן ? לאבא
שלהן ולחבר שלהן
אין שם משלהם?
מה זו התלות
הזאת ?!?! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.