שם. שם בפינה.
מה, אתה לא רואה?
אולי אתה לא מזהה. אבל כן, זאת אני.
אותן עיניים. אותו שיער, אותו חיוך.
בטח אתה שם לב שהוא מזויף.
אתה, אתה ששם לב להכל.
אתה, שאהבת, שחייכת, שתמכת, שהיית שם.
זה הכל אתה.
זה אתה ששברת אותי.
זה אתה שהשארת אותי בחתיכות.
חלק פה, וחלק שם.
קבורה בפינה שלה, באפלה, לא רוצה, לא יכולה לצאת.
זה שאתה ששברת.
ועכשיו, אתה לא מזהה?
את כל החתיכות שנשארו ממני, החתיכות שאתה השארת.
השברים שלי, כי זה אתה, זה אתה שברת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.