וזהו היום האחרון שלי כאן,
היום היחיד שנותר.
מחר הכל יעלם ויפוג,
כל מה שהיה לא יהיה קיים עוד.
ומחר אלך, אל מקום אחר, הכל ידום,
ודבר לא ישאר.
לצלילים של מוזיקה שקטה,
אני מרחפת לי בתוך אפלה.
אין אדמה ואין שמיים,
רגע אחד שהפך לשניים.
אני יודעת שזהו היום האחרון,
ורק רציתי לומר שלום.
והכל ממשיך ונעלם באופק,
ורוח ים ממלאת את אוזניי בשיר שיביא לי אומץ.
ולפני שעיניי נעצמות, אני נזכרת, זה היום האחרון.
והקירות מתכווצים ועננים נעלמים,
והשמש זורחת על בוקר של צללים.
והדגל מתנופף לו באור הגובר,
ומישהו לוחש לי: 'זהו הזמן להיפרד'
וכואב להשאיר את הכל מאחור,
אבל זהו, נותר לי יום אחרון.
אולי מאוחר לבקש שתשמרו על כל מה שנותר,
על עצמכם, על אחרים, על הדברים היקרים לכם בחיים.
ואל תבכו עלי כשאלך,
זה היום האחרון,
זה כל מה שצריך, ויש. |