עד צוואר,
בזבל-אל,
גם-עד,
ולא
על ברך!
שחור-שחר אפרפר
מבקיע, עם קריעת-הגבר,
וממרומי הערמה,
הריחנית,
לבן או-מר:
"הנה ימים באים,
כל אלה,
לך נתתי,
מעל שמיים,
ומתחת,
ארץ,"
אבל, אם יש
דבר-מי,
או-מה, בו-בה,
חשקת,ללא הי-סוס,
תקח מיד,
בשש,
הוא
מפנה אשפא.
כי מתחדש אתה,
כל יום,
וגם,
הזבל.
חולון 18.05.2016 (לעוז)
( שיר זה הקדים זמנו)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|