היא לבשה סרבל כחול ומתחתיו חולצת טריקו פשוטה בצבע טורקיז
כהה. על מותניה היא קשרה חולצה בגוון אדום יין, ועל צידה היה
תלוי תיק צד בגווני אדמה כהים. רגליה היו יחפות וחשופות לאבנים
שבכביש. היה לה שיער קצר אשר גוונים בהירים של חום וזהוב זרקו
בהם. הוא התנופף לו עם כל צעד שלה. דמיינתי מולי את פניה.
שפתיים עבות ואדומות כפרח ורד צעיר ועיניים כמי נחל צלולים
בצבעי ירוק - כחול. המצאתי לה גם שם בעיני רוחי. קורנליה. מין
שם כזה שלא נתקלים בו כל יום. כשם שיופיה הנדיר הוא כזה. צעדיה
המהירים הלכו וגברו אז לא הצלחתי להדביק את קצב הליכתה.
בלעתי כבועות אויר את המראה הזה שלה על מנת להיזכר בו גם מאוחר
יותר.
דמיינתי אותה באה לביתי שבקצה השני של היישוב שלנו, ואני מחכה
לה בחולצת כפתורים ובחצאית ארוכה ואוורירית. השמש שולחת דרך
חלון ביתי את קרניה האדומות האחרונות מבעד לעננים וברקע נעימות
מוסיקת מלאכים. בשתיקה היא נכנסת, זורקת את התיק שלה הצידה
ומדליקה נר ורוד בריח עדין של ורדים ושמה אותו ליד המיטה. "זה
יהיה לנו האור היחיד" היא לוחשת בלאט אל תוך אוזני. לחישותיה
מגבירות את החרמנות הרדומה שבי. היא ניגשת אל המפסק של האור
ומכבה אותו. נותרנו רק אני, היא והנר ששלהבתו מרצדת באי- שקט
אל מול הקיר. היא מתקרבת אליי אט אט ונותנת לי להריח אותה
מקרוב. ריח הווניל שעולה מגופה הרך ומבגדיה מגרה את נחיריי
ואני כמהה למגעה. היא מלטפת לאיטה את שיער ראשי הקצר, מעבירה
בו יד אחרי יד, יוצרת בו דרכים ושבילים עם אצבעותיה העדינות.
אחר מתרחקת ומתירה את החולצה שעל מותניה ונותנת לה ליפול על
הרצפה. בלי מילים היא מורידה לאט את כתפיות הסרבל שלה. אני
מתקרבת אליה ומושכת אותה אליי, שתתקרב. אני מטיילת עם אצבעותיי
על בטנה הבהירה המעט גלויה. נעים לה, רואים את גופה שמתקמר.
היא מקלפת מעליה את חולצת הטורקיז וחושפת מולי חזייה שחורה
ועדינה שבתוכה כלוא החזה הכי מדהים שראיתי מעודי. אני מלטפת
באיטיות את ביטנה בתנועות סיבוביות עדינות ואז גולשת באצבעותיי
אל גבה ומתירה את סוגר חזייתה. השדיים שלה כמו שחשבתי והרבה
מעבר לכך. כל כך יפים הם וכל כך זקורים, עומדים זקוף ודורשים
את מגע ידיי ושפתיי. כמו להיענות לדרישתם היא קירבה אליה את
ראשי. התחלתי מוצצת יונקת את שדיה. קודם הימני ואז את השמאלי.
השד שאיני מוצצת נתון לחסדי ידיי. ידיה שהיו פניות חשו לפתע אל
גופי וללא אזהרה החלו פורמות את כפתורי חולצתי. התחלתי לנשום
בכבדות. היא ניתקה את עצמה ממני ומשכה אותי בידיה אל מיטתי.
היא הושיבה אותי ונשקה לי על שפתיי. כל כך מתוקות היו שפתיה.
היא חיבקה אותי בתנועה מטעה ופתחה לי את סוגר החזייה. כיוון
שהייתה כה קרובה אליי קירבתי אני את שפתי לשדיה וחזרתי למצוץ
ולנשוך אותם, כל אחד בתורו, עד שיעמדו כחיילים. הרגשתי בזרימה
חזקה של רטיבות בתחתוניי. השדיים שלי היו גלויים אליה במלוא
תפארתם. היא השכיבה אותי על מיטתי ונשכבה מעליי. כל כך מושכת
בתנועותיה הדומיננטיות כך שלא יכולתי להפסיק ולהסתכל עליה
נפעמת. היא גחנה אל צווארי ונשקה לו, וכך ירדה במורד גופי דרך
כתפיי וזרועותיי אל שדיי. מההנאה הרבה שרטתי קלות את גבה החשוף
והיא השמיעה קולות הנאה רכים. שדיה הנוקשים היו על שלי
ונשימותינו הכבדות היו לאחת. היא לחשה לי באוזניי: זייני אותי!
עשי לי שאגמור! פתחתי את הכפתורים בצידי הסרבל והורדתי לה
אותו. היא הייתה מעליי והיא ללא חלק עליון ולובשת תחתונים
בלבד. היא הורידה לי לאט את החצאית אל הברכיים, ואז מושכת עם
רגליה שתרד החצאית לחלוטין. היינו שתינו חשופות חזה אך לבושות
בתחתונים. רעדנו מעוצמת ההתרגשות המינית. הפכתי אותה על גבה
ודרך תחתוניה התחלתי מחדירה אצבע ועוד אצבע ומתחילה לעסות את
נקודות התורפה שלה. הנקודות הרגישות. תוך כדי כך אני מוצצת את
שדיה. ונושכת אותם עוד קצת. היא עם עיניים עצומות ולא פותחת
אותן. אני מרגישה את זרימת מיצי הגוף שלה אשר מתריעים כי היא
עומדת לגמור. אני מסיימת למצוץ את השדיים שלה ויורדת עם פי
לכיוון הכוס שלה. אני מפשקת את רגליה ומוצצת שם את האזור. היא
משתדלת לעצור את גניחותיה אך ללא הצלחה. לבסוף מגיע רגע השיא
והיא גומרת בשאגה חנוקה. נמרה שלי. לאחר שגמרה חזרה לתפקיד
הדומיננטי והשכיבה אותי בכוח אך בהסכמה מלאה. כל כך רציתי. היא
מצצה ונשכה את שדיי הזקורים. מעולם לא ראיתי אותם ככה זקורים.
היה זה כל כך נעים וכל כך מחרמן שהיא נשענה עליי ושמה את גופה
על שלי, כאשר שדיה נוגעות בשדיי ופטמותיה נוגעות לא נוגעות
בפטמותיי. תוך כדי כך היא ירדה עם ידיה אל עבר תחתוניי ומשכה
אותם הצידה. הרגשתי את הרטיבות ממני כמפל מים הנשפך בשצף -
קצף. החזקתי חזק את השמיכה שלמיטתי. היא הכניסה את ידיה ואת
לשונה אל תוכי וליקקה. וככל שקראתי יותר בשמה "קורנליה, או...
קורנליה..." היא הגבירה את המהירות ואת החוזק העדין שלה.והנה
אנחנו מתנשקות בתאווה תוך מגע וחיכוך הגופים שלנו זה בזה.
לאחר שגמרנו שתינו בקול תרועה של ניצחון חלש (רק שלא ישמעו)
היא אמרה שהיא קצת ממהרת והיא מאוד מצטערת.
היא לבשה את חולצת הטריקו הזרוקה שלה ואת הסרבל היא שמה באי -
חשק מופגן. היא לקחה את התיק שלה איתה ובמהירות יצאה את הדלת.

יצאתי אחריה כשעליי החצאית תלויה ברישול והחולצה מכופתרת בשני
כפתורים וצעקתי לעברה : "הי, שכחת את ה... חולצה שלך..." והיא
אמרה לי "ובכן,האם לדעתך תהיה לי סיבה לחזור אם לא החולצה?"
ולא ידעתי אם לצחוק או לבכות. אם זו מחמאה או סתם אמירה שנועדה
להקניט.
ועד היום איני יודעת את שמה האמיתי או אם היא אכן קיימת
במציאות.
אך מאז... ועד היום... ריח הווניל מזכיר לי את קורנליה היפה.
הסקס הכי טוב שהיה לי בחיים.
הנמרה שלי, שחונקת את שאגותיה.