הולכתי אל הים עד מצולות
בחוף גלי עצבת ומכאוב;
נשביתי בידי-אדם-ממיתות
וכפות נושאות נפש אל דורות;
אשה מצאתי
בסדיניה מוות נוחמה
אחרת, מומתת אהבה
נישאת אלי מרגוע;
שמעתי מלקוש נופל
אל מותו מפני האביב
מתמחזרת נשמתו צעירה;
ואני אל המוות מתרוננת
כושלת למות בחברותא.
יוכי
אפריל 2006
[חוויות מתוך מפגש יוצרים] | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.