שוב הגשם
שוב הדמעות
ושוב אותה התמונה שלא רציתי לראות.
שוב הבוקר
נעשה כל כך קר.
אביב שנגמר
כמו לב שנשבר.
שוקולד נוגט להמתיק את המצב,
יושב מול החלון ומסתכל עכשיו.
מחפש את התמונה שרציתי לראות,
אך הכל מולי גשום, אפור, רטוב.
יושב ומביט כי יש בי עוד תקווה,
לקשת שאולי תבוא אחרי הסערה.
קשת צבעונית, יפה וססגונית
כמעט כמוך, אהובתי.
שוב הגשם
שוב הדמעות
ושוב אותה התמונה שלא רציתי לראות.
שוב הבוקר
נעשה כל כך קר.
אביב שנגמר
כמו לב שנשבר.
זה חד כמו חץ לכוון הלב,
שכמו במטרה עושה חור.
והוא נשאר שם תקוע,
עד שאחרת תביא לי אור.
ואז אולי יפסק הגשם הסוער
והתמונה תתבהר מעט.
האביב לא יחזור מהר
רק כמעט.
כי עמוק בלב אני יודע
רק כשאת תחזרי האביב יחזור.
ושוב הגשם יפסק לפתע,
נרגיש מלא, נראה אור. |