|
הוא דיבר עליי
איתה
"את זוכרת שפעם"
היא הנהנה
חצי חיוך
נפרש
על שתי פיות
זה עדיין לא
יוצר חיוך
אחד
זכרונות מציפים
אותו
זכרון
בלי געגוע
ואני
אני מדמיינת אותו
אומר את שמי
ובלב
צביטה. |
|
|
"אני לא יודע מה
איתכם, אבל
קליפת תפוח
האדמה שלי הייתה
ממש מעולה!"
(ינקעל'ה, גטו
וארשה, 1941) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.