|
ביום מן הימים לכשיושמד העולם
ואני אעמוד מהצד ככה סתם
ואראה איך הרחוב מתמלא בדם
ובחוץ יהיה מאד מאד חם
אדע שמעתה אני רק אדם
מיותם
ללא עם
שלבו נדם
שנגמר לו הדם
שרחוק שנות אור מלהיות חכם
שלא לדבר על המושג מושלם
שרק ישן אך מעולם לא חלם
שרק יודע ליפול אבל אף פעם לא קם
שלא מסוגל להתמודד עם העולם
אבל כעת אני סוף סוף מבין שהסיפור תם
ושמשמעות היא מונח שהולך ונעלם |
|
|
הכי מביא לי
תסעיף זה מורה
אחד קרון טאב.
כל בוקר, ככה
לפני שאני עוצם
תעיניים, מתקשר
אלי אומר תעשה
גיבוי. כל חמש
שעות מתקשר אומר
תנקה את הטבלה.
כל חמש דקות
אומר תסדר לי את
הבר. הגיעו
מים!
אני דורש זכויות
לפחות כמו פועלו
של בועז רימר.
אני רוצה הטבות!
אני רוצה כסא
בחדר מורים. אני
רוצה הפסקת תה
בצהריים!
מרסלוס שרת
הבמה, אחרי שלא
עצם עין שבועיים
ועוד אין לו
איגוד מקצועי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.