אורי שביט / פורטרט |
כמו חתול רחוב נואש
כמו להטוטן על חד-אופן דוהר
הוא טווה את סיפורי חייו.
היהודי הנודד האמיתי,
מלומד שמתבוסס בקיאו,
תינוק שנשבה והזדקן.
shine on, הר געש שלי,
כמה זעם קדוש נכנס
בגוף כל כך קטן?
מקיף את עצמו בחומה בצורה
של קברים עלומים
מזרקים ברחובות אמסטרדם
בדיות רהוטות,
קורצות ולא מרפות.
ואיך אהבנו.
שני ילדים במערת סתרים,
כאן-יא-מא-כאן.
ועיניך התלויות בי וידך המלטפת
ומרסדס בוקעת את שמי בוגוטה
tan exacta como dos y dos son tres
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|