לנו יום הזיכרון וחג הקוממיות ועצמאות
ולהם - יום אבל חמישים ושמונה שנים ברציפות;
לנו זו תקומה
ולהם זו מלחמה.
כל יום את דגלנו הם שורפים
ואנו, את שלהם - אפילו ביום חגנו לא מבזים;
די לנו בדגלנו שעליו הננו גאים
ואין בנפשנו את דגלם היות רומסים.
את יום העצמאות חוגגים בשמחה
ואין ראשנו נתון אל החימה;
בלבנו נגוהות ואור לוהט
והם אשר יחשיכו עיניי אויב.
תרועת המלחמה וצחצוח החרבות -
אצלנו אינן משאלות;
רק כנחמה לנו יכולת הזרועות
אל מול הבאות הרעות.
יודע האויב שלנו כוח רב
ועצת כל אורב נפר - למרות ואף,
אולי יבוא היום ולא בחלום
שעצת מלחמה תופר בשקט ובשלום.
03/05/06 © |
