בלי לדעת לאן, מפחדת לשאול.
רצה שוב בלילות, מרחפת פתאום.
רצתה מהכול, אך הכול כבר נלקח.
שוב לא שייכת, מחפשת לאט.

היא משנה צורה, פושטת את העור מגופה.
מנהגים שנרכשו וזיכרונות ארוכים נעזבו.
מה ששם ינעל והדרך אליו תיסגר לתמיד.
בחורה נעלמת ומצוקה לא קיימת.

והנה היא עוברת, בודדה ולא אומרת-
מאיפה היא שייכת, את מי היא מבקרת.
הסתיו פתאום חולף, טפטוף קטן ברקע.
רצים הם השוטים, ריח קר נושק בה
האם היא תדע? האם היא תזכור?
שפעם גם היא הייתה כזאת.