נושף בעורפי. נושף בעורפי ורץ קדימה, מותיר אותי מתנשפת ונחנקת
מטיפות זעה זעירות שנשאבו לתוך קנה הנשימה שלי. אני נעצרת
ומקנחת את הזעה בשולי הגופיה שלי. אני צריכה להתרחץ, בחיי. יש
לי חוג ריקוד אחר הצהריים, אני לא רוצה לאחר.

מתפשטת מבגדי ההתעמלות המסריחים ונכנסת למקלחת. ושוטפת את
השער, הגוף, וגם את הרגשות. מברישה את השער הבלונדיני הארוך
וקושרת אותו בגומיה כחולה. לובשת גופיה עם הדפס ומכנסיים
סגלגלות והולכת.

נושף בעורפי. נושף בעורפי ורוקד הלאה, מביט בעצמו בסיפוק במראה
ומותיר אותי עם קנאה צורבת בלב ועיניים בוערות מאורות הניאון
המסנוורים. מנסה לעקוב בעצמי אחר תנועותיו ולא מצליחה.

הולכת הביתה ושוטפת פנים. הקנאה לא אמיתית והסינוור אינו רגשי.
מתבוננת במראה שעה ארוכה. עיניים מאדימות ולא בוכה. מעלה חיוך
מכאיב על שפתותיה, מעמידה פנים שהכל שמח.

נושף בעורפי. בתשוקה לא קטנה. אני רוצה להכנע אבל אסור לי.
קודי ההתנהגות אוסרים עלי את זה ואני רק קמה והולכת. רואה
בדרכי פריקית מסריחה, היקי מתנוסס על צווארה והיא מתבוננת במבט
מכאיב ישר קדימה. גם אני רוצה, רק לפעם אחת, להיות פריקית
מסריחה.

יושבת בבית שמה את הלהיט האחרון של נטלי פורטמן בסטריאו
ומתאמנת על מה שהוא עשה כ"כ טוב. חושבת עליו, מתחרטת. אהבה?
לא. לא בנויה לאהוב, לא כ"כ מוקדם.  עכשיו זה בשביל אינטרסים,
קידום למסיבות הכי שוות. הוא לא שווה את זה. הוא לא מספיק
טוב.

נושף בעורפי. באנחה קטנה הוא מניח את ידו הארוכה על כתפי. אני
בוכה, למה לא. החברות שלי עזבו אותי, המאגניבים מאסו בי, ורק
הוא נשאר. הוא והריקוד הארור שלו. הוא ניחם אותי, הוא עמד
לצידי. עצמתי את עיני ועמדתי לנשק אותו. רק לרגע אחד, להיות
כמו פריקית מסריחה.  עצרתי את עצמי. אני לא יכולה להרשות לעצמי
את זה. קמתי וצעקתי עליו שימצא חיים והלכתי לנסות לנחם את
המאגניבים.