נתנאל ממרן / האהבה והכאב |
בקרבי ממשמע קולך.
אור היום המפציר על פניך הזורחים מלטף את פני בחמימות.
(אהבה).
אהבתי השופעת בקרבי ממשמע קולך, הנשמע באוזני כציוץ ציפורים
בעת בוקר ממריץ בתוכי את זרימת התשוקה.
(אהבה).
מה לך לומר אהובתי, היש אהבתי כאהבתי אלייך? אהבה זורמת ועולה
מתוכי וממלאת אותי ואת נפשי
(אהבה).
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|