|
שוב ערב שבת
כמעט בין ערביים
ויכולו השמיים
נהרה תרוגה שפוכה
מחלוני אל מיטתי
דייויד או משהו מנגן שם ברדיו
מים חיים
מפכים
פתאום הבדידות
כבר איננה צובטת
אולי כבר שבים
ימים לבנים
אתה שם
אני כאן
והוא, מי יודע
ומתק הרגע
נוגע
רוגע
בפנים.
ואני כבר איני
מחכה. |
|
|
אם לסלוגנים היה
ריח, זה בטח היה
ריח של
מטהר-אויר: אין
להם צבע מוגדר,
בין כתום למשהו,
והם באים לחפות
על משהו אפל
ומסריח
ביותר...
-קונספירציה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.