|
האדמוני היה הבן של
כל הנשים הטובות
הן נתנו לו כסף
והוא נתן להן תקווה
כמו שיר זהר הוא בעירן
עד שהגיע הזמן ללכת
וערפילים לא משתהים כך
בלכתם
הגיע הזמן
הוא ארז את מכנסיו וחליפת-שנים
והחליק לתוך מכנסי האורז ויצא מהצד השני
ורקד איתך לבד
היה לך כיף? היה נחמד
העברנו שעה ככה
ביחד לא בנפרד
הרבה זמן לא היה
אבל ניסינו לנצל כל דקה
אתה עזרת לנו- אבל איפה אתה? |
|
|
אם שתיקה שווה
זהב.
ומי שמחטט באף
מחפש זהב.
אז המחטט תר
בעצם אחר שקט
נפשי? או שמא
זהב שווה נזלת?
צעיר מתוסכל
וזהו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.