מצאתי פעם ליום תמונה שנזרקה של סוסים וברק
היא היתה מצוירת לא בליטוש ואיזה בזבוז זמן היא הכתיבה
כבר הייתי מטייל...
כפי שמטיילות המחשבות.
בכל אופן, היא היתה די חמודה, די מוזרה ודי מכוערת
ולא כל-כך שווה ציור של סוס אחד.
אך הגיטרות החשמליות שמילאו את עולמה
הטילו עלי למצוא את המטבע האחד והיחיד
אז מה עוד נותר לי לעשות?
הלכתי בצלמוות ולקחתי תמונות.
השדים לא חייכו כל-כך,
והשמיים לא היו מלאי-אלוהים.
כעת, השתיקה שנוצרת ממלאת אותי בחוסר החדווה
שבעשיית מעשה צודק
שלא בעטיו נולדת.
אילו לא היו המלים חופשיות... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.