לקרוא לאט, כל שורה לאט.

את לא יודעת, אהבה
כמה פעמים בדקתי את הפלאפון היום
ואיך שהתעוררתי בבהלה
אולי התקשרת ואני טועה
שיחות נכנסות, שיחה אחרונה
מה התאריך, מה השעה,
לא התקשרת
לצערי, אני צודקת
למרות שאמרת לי, מהססת
בבוקר אני מתקשרת
והאמנתי כדי להרגע.

את לא יודעת, אהבה
שאספתי עלה יבש מהמדרכה
עלה שיש לו צורה של כוכב
ואז נזכרתי איך רציתי לכתוב לך
באצבע מלטפת על הגב
שאני רוצה להשאר אתך לישון
להשאר עד האור האחרון
אני הולכת, מסוחררת
עם ראש שיכור מחלומות
זו את שם, את זו הכוכבת
הגדולה באהבות.

וכעת אני יודעת, אהבה שלי
שאני צריכה לשתוק
אבל מפתה אותי מאד לומר לך
איך אני רוצה את השפתיים המתוקות
לנשק.
ואיך אני רוצה את הגוף הקטן,
להצמיד אליי
ולחבק. ולחזק.
וכמה כולי מתגעגעת אלייך, אהבה
אם היית מסכימה, הייתי באה ברגע
רגע ואני על-ידך
גורמת לך להוציא את הקולות הקטנים
כשהידיים שלי משחקות,
משחררות פרפרים
קולות שלך קטנים ומהירים
גורמים לי לחייך
ואם היית יכולה
עכשיו הייתי לידך
מנשקת את עורך.