נדמה שיש כמה שאלות ביקום הזה שאסור לנו לשאול.
זה מתחיל משאלות קטנות, כמו "למה אני כזה?" "למה אני לא מצליח
ל...?". תהיות כלפי שמים, קטנות - לא מגושמות , לא מסורבלות,
שעם מעט רצון ויכולת אדם מסוגל למצוא את ה"אלוהות" שבו - בתוכו
פנימה, ולענות על אלו... ואז זה מתפתח כי יהיה זה רק אנושי
לשאול: "מדוע הגיע זמנו של סבא?" ו"למה בכלל אנשים חולפים
ומתים מהעולם הזה...?" ואז התשובה מפסיקה להיות ברורה ואישית
והתהייה גדולה מנשוא עבור מוחו הקטנטן של הבלתי מפותח כביכול,
ואז קמים הגאונים וממציאים לנו פילוסופיות למען ישקוט הלב
התוהה, ואומרים - מחזוריות, גלגול נשמות, לכל אדם יש ייעוד
ונשמה בוחרת גוף...
ובדרך זו הלכנו ונלך, ומועדים וזמנים לששון ופתאום גם זמנים
לעצב - זמנים ליגון, זמנים שאומרים לך שיש עוד כמה דברים שאינם
תלויים רק בך... דברים ביד גורל, בידי שמים - ואלוהים אחד!
אחד אלוהינו! שבשמים ובארץ! אין לי שמץ של ספק, ואני עוברת
חיים ומעלה לעצמי כל מיני סיפורים, וחושבת על כל מה שקורה,
ועולות לי עוד שאלות כי זה מתפתח עוד ועוד והלאה - ויהיה זה רק
אנושי לשאול - ואני רוצה לדעת למה? שוב הלמה...
למה עומרי התאבד? ולמה אחריו יואב? ולמה היו פיגועים שלקחו
חיים ושינו חיים לגמרי? ולמה תאונות דרכים? למה אני לא יכולה
להכיר את הדוד שלי - ? למה אמא של סיוון נהרגה ולמה הילד ברכב
ממול...? וה"למה" גדל... ויש גם תשובות... פילוסופיות מה,
ומאוד עצובות, כאלו שמותירות סימני עייפות בעיניים, כאלו
שדואגות שנזכור תמיד... תשובות שמסבירות שלאדם הוא נתן את זכות
הבחירה. אמר לו: נהג; אמר לו: תפצע; אמר לו: חייך הם בידיך,
כבד אותם, חיה אותם - תאהב בגדול, ואם תיעצב - הבחירה שלך
לעזוב...
ומילא, לא מילא, התשובות הקטנות לשאלות שמלכתחילה אסור לשאול,
כשהתשובות - גם הן - לבחירתך בלבד...
אבל ביום כזה הכל מתעצם, כי בעצב קטן השאלה למעלה מחלחלת,
למה?
ואיך עומדים מול אסון? ולמה ואיך עוברים מפרט קטן להמון?
למיליונים של אנשים שעל עצם זה שידעו - אחד אלוהינו שבשמיים
ובארץ - רק על זה לבד מתו; כמו טעות איומה, כמו סיוט מתמשך...
והניצולים שחיים - חיים לא חיים בבחירתם - לטעת עץ, להשקות
איזה פרח... ולהבין בתום לב ובאמונה שלמה שיש שאלות שאין עליהן
תשובות... וגם אסור לשאול...
שאלות יפות וקטנות - לא מסורבלות... שמתחילות בקטן, והופכות
למיליון... ואני לא דתייה על כל המצוות, אבל היהדות ממלאת את
נפשי, ואני בטוחה באמונה גמורה - שגם אלוהים הסתכל... מהשמים
ומהארץ... היה אחד ויחיד, ובכה על אלו הבחירות, שעליהן יישאלו
שאלות.
כי יהיה זה רק אנושי לשאול - יהיה זה רק אנושי לבחור...


(25/4 - יום השואה)