"אמא, כמה כוכבים יש בשמים?"
"מאות, אולי אלפים, אף אחד לא יודע כמה בדיוק."
"ומה זה הכוכב הגדול הזה שם?" שאל בן והצביע לעבר הירח,
"זה? זה הירח בן"
"ולמה הוא כל כך עגול וזוהר?"
"הוא עגול כי כל הכוכבים עגולים, והוא זוהר כי השמש מאירה עליו
והוא כזה גדול כי הוא מאוד קרוב לכדור הארץ, אז אנחנו יכולים
לראות אותו בבירור."
"ואיך שם בירח אמא?"
"אני לא יודעת בן, מעולם לא ביקרתי שם. אבל מי שהיה שם, אמר
שקר שם ושאין שם חמצן, אין שם כלום."
"ומי היה שם? אבא היה שם?"
"כן, אבא היה שם בן" אמרה בעצב,
"ואיפה הוא עכשיו? עדין שם?"
"לא בן, הוא לא שם, עכשיו הוא בשמים, עכשיו הוא מלאך עם כנפיים
לבנות רחבות..."
דמעות החלו להופיע בעיניה,
"ולמה הוא שם ולא איתנו אמא?"
"לא יודעת בן, ככה יצא, לא יודעת" הדמעות הצטברו בעיניה עוד
ועוד כך שזלגו על לחייה וטפטפו על חולצתה הלבנה.
"אני רוצה את אבא, אמא, אני רוצה את אבא" גם הוא התחיל לבכות,
"אני רוצה שהוא יבוא, שינשק אותי, שיחבק אותך, שתפסיקי לבכות,
אני רוצה שיבוא..."
אילנה חיבקה את בנה בזרועותיה ונתנה גם לו להזיל דמעה על
חולצתה. הדמעות זהרו על לחייהם באור הירח, אור לבן נוצץ, כמו
יהלומים קטנים שזלגו ונאספו על חולצת המשי.
"אמא..." גמגם בן,
"כן בן."
"גם אני רוצה להיות מלאך, אני רוצה להיות עם אבא."
"אתה כבר מלאך חמוד שלי, המלאך שלי..."
"אז איפה הכנפיים שלי אמא?"
"הם עוד יגדלו לך בן, יום יבוא וגם לך יהיו כנפיים רחבות
ומרהיבות."
"והכנפיים שלך אמא, איפה הם?"
"גם אצלי הם יגדלו עוד מעט בן, עוד מעט..."
אילנה עצמה את עיניה והניחה את ראשה על ראשו של בן, חיבקה אותו
חזק חזק ופרשה את כנפיה.
 בשעה שתים לפנות בוקר הגיעו השוטרים, הם מצאו רכב שהתנגש
בעוצמה בעמוד תאורה, בתוך הרכב ישבו אם ובנה, חבוקים כה חזק עד
שאיש מכוחות ההצלה כמעט ולא הצליח להפריד ביניהם, פניהם היו
רטובות, זה היה סימן לבכי.
שוטר אחד, בדק את לוחיות הרישוי וגילה שהרכב שייך לאדם אשר
נהרג לפני חודש בדיוק, גם הוא בתאונת דרכים, גם אז השוטר הזה
היה שם.
הוא זוכר שאז, באותו לילה בהיר, הוא הביט לעבר הירח כדי לחפש
תשובות לשאלות שמעולם לא מצא וכשהרים את עיניו, הוא ראה מחזה
מדהים, הוא ראה דמות של אדם, בעלת כנפיים אדירות אשר מתרומם אל
על ונעלם בשמיים.
הפעם, הוא לא ידע מה הניע אותו לצאת מהניידת ושוב להביט לעבר
אותו ירח מלא, וכשהביט, למרות שלא האמין למראה עיניו, ראה שתי
דמויות, האחת קטנה והשנייה גדולה, בעלות כנפיים רחבות, עולות
לשמים, הולכות ונעלמות, באורו הלבן של הירח.


25/02/05