ומסביב כשכולם שמחים
בתוך עצמך את בוכה
שוקעת ושוב עולה
מתי תקבלי שמחה
שוקעת ושוב מוחה
את הדימעה
את כולך שנים של עצבות
במקום לחיות, חלמת ברכות
ונגמרה הילדות
עידן התמימות
תמיד חיכית
שתעלה הזריחה
אבל בתוכך רצית
את רדת החשכה
כמה בנית
הרים של תקוה
ודבר לא השתנה
בסוף את מבינה
מעל הכרית
את שוב מבטיחה
זו תהיה
דמעתך האחרונה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.