אודי אלקבץ / הספירה לאחור |
תמיד היתה אותה דרמסלה ניבטת בחלון עינך
זו שמעצמן התחילו אותיותיה ליהגות
והנה היא צפה מתגשמת לאיטה במרחק נשימתך,
שלוות אצבעותיה חלבלביות באד הבוקר המשתחרר.
בחלון עינך משתקפת הבוקר דרמסלה באלף רסיסים
שוף עינך, הבט -
דרמסלה מתנתקת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|