נכנעתי בעודי
כורע לדת
מדמם אל תוכך
רגעי אושר אצילי
בולע בתמימות
מבטי קנאה מזהיבים
הממלאים את השמש קנאה משלה
לפני הרבה שבועות או חודשים
השבעת אותי
לא לכתוב שירי אהבה
(הם
את אומרת
גורמים לי להתעצב
כי)
המחשבה של לחלוק מילים
עם עיניים אחרות
עושה לי
(את מסתבכת
בקורים אפורים של קנאה)
הלוואי והיית נותן לי
את כל הבקרים, והמילים
ואת כל הלילות, והשתיקות
הלוואי והיית מביא לי את הירח
הלוואי והיית מנגן לנו את כל המנגינות
(לפני הרבה ימים, או חודשים, השבעתי לבל תכתוב עוד. עד שהמילים
כולם החלו לבצבץ מעינייך, מפיך, ובלילה בלילה, שמעתי אותן,
נכתבות מאליהן. לי). |
