|
את זוכרת את הרגע
ממנו חששת
שהיה חרדתך יום ולילה
עת גדל והיה לעלם.
ידם נקשה על דלתך
לבושי מדים
עיניים מושפלות
בכאב נורא.
שתקו בכאב
ואת ידעת... איננו.
מבטם אומר: אמא,
שכולה את!
ידייך עדיין חובקות
לעולם לא תהיי
אמו השכולה.
חי הוא בחלומך.
י.ר |
|
|
"הדרך היחידה
להיפטר לחלוטין
ממחלת
ההימופיליה היא
לתת לכל חולי
ההימופיליה לדמם
למוות"
- אייזיק
אסימוב.
כן, כן...
אסימוב אמר את
זה, אבל אני
הוצאתי את דבריו
מהקשרם.
צרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.