|
את זוכרת את הרגע
ממנו חששת
שהיה חרדתך יום ולילה
עת גדל והיה לעלם.
ידם נקשה על דלתך
לבושי מדים
עיניים מושפלות
בכאב נורא.
שתקו בכאב
ואת ידעת... איננו.
מבטם אומר: אמא,
שכולה את!
ידייך עדיין חובקות
לעולם לא תהיי
אמו השכולה.
חי הוא בחלומך.
י.ר |
|
|
הכי כייף זה
לראות שאין
יצירות שמחכות
לאישור ואז לרוץ
לכתוב משהו
שטותי, ולראות
שיש יצירה אחת
שממתינה לאישור
ואז להרגיש
גיבור וחזק
כאילו כולם
מחכים רק לי...
או... ש...
אולי אני היחיד
שלא מאשרים...?
עולם אכזר.
עו"ד שמעון
מזרחי ממציא
קונספירציות
משועמם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.