רות שטיין / כשרציתי אותך |
הרוח בחוץ רכה ומלטפת
כמו ידך שחולפת על לחיי,
שאורזת את ידי, שמחבקת את מותני
הנשיקה שלנו נפגשת בשפת בקבוק מי-עדן,
באמצע פרוסה, כפית לבן
על פלח של תפוח
על מזלג שנשאר לנוח
והנה שנינו כאן,
אוחזים ברגע לא בטוח
רוצים להרפות, להסדיר את הנשימה
לנשום באורח רוח
לא לפספס!
להיאחז!
במשהו לא רגיל, משהו עם צליל
כמו שיר סתוי, פרח אביבי
ולבסוף אנחה משתחררת
ועוד אחת לא מתפשרת
וזהו - זה נגמר
מה עוד אומר...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|