הילדה שבמראה / לחייל שלי... |
אתה, עם החיוך התמים
כאילו לא מבין
למה כולם בוכים...
נראית קצת שונה,
אולי היתה זו הזכוכית,
מזכרת מלכלוכית,
שדרכה נראית קצת פחות יפה-
רגע אמיתי רק שלך,
מונצח בלחיצה,
מונח לעד על השידה...
ראיתי אותך היום,
מכוסה באבן ופרחים.
אתה קבור, בעודך בחיים,
ונזכרתי שאמרת שתחזור בקרוב.
אז שיקרת, כי מעולם לא הלכת...
ראיתי אותך היום
אתה, עם החיוך התמים,
כאילו לא מבין
למה כולם בוכים...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|