שני מסמרים, נעוצים
קיר לבן, גדול
זה היקום שמכיל אותם
זה המקום שתוקע אותם.
שני מסמרים, אחד מעלה
חלודת זכרונות
אלמותיות של שנים מופנמות
השני נשען על צידו
נחבא בין כליו וחושש להראות.
שני מסמרים, פעם נצמדו קרוב
אבל אפקט הזמנים גרם
להם לראות.
חלודה, פלדה, אבק ועבר
הכל נקבר, בין חולות
הזמן.
(מוקדש לך ערן, מי שהיה מיועד להיות האביר שלי.) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.