|
הקול כמו נמחה
הכל היה כהד
לא נותר בי הגה.
מילים שרציתי לומר
הסתחררו בחלל פה
גלשו אל וושט ניחר
חיפשו מיתר לרטוט.
חשבו להתחדש
לבקוע בצלילות מחזה גואה
להשמע כהמולת מטבעות
בכלי של כילי
לפרוץ אל תודעה בערמת שועלים
לנחול לב ערל בנועם אוהבים.
תלויים על בלימה נותרו
כמטפסי הרים שעייפו. |
|
|
חשבתם פעם, איך
הגיע השלט של
"נא לא לדרוך על
הדשא" לאמצע
הדשא?
או למה כשאומרים
ריק, והולכים
אחורה, לא
שומעים קיר?
-תהיות של
קווקזים, אבל
קווקזים משוודיה
התיכונה בלבד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.