יש שם רק אבק לבן וסופות חול
כמעט ניתן לנשב עם הרוח אל האופק התכול
גם יש שם ורדים אדומים כדם הצומחים ללא הרף
מתחת לארץ מתכוננים הם לטרף.
ואני כאן יושב, בעיניים יבשות, בפנים נבוכות
אינני יודע, האם לצחוק או לבכות?
מצבתך ניצבת דוממת
בימים חמימים, שטופי שמש
גופתך מוטלת מדממת
כפי שהייתה, בליל אמש.
ואני כאן הולך, ברגליים יציבות, בידיים שלובות
אינני יודע, האם לזכור או לשכוח?
שיקרתי.
והמלחמה הינה היחידה
שלעולם לא אבלה על מותך
המלחמה הינה היחידה
שלעולם לא כמהה לחיבוקך.
היא רק מוסיפה לצחוק בלעג, עוד ועוד
אני נאבק להמשיך, ולא למעוד
אבל היא, הזונה, עד היום
עוד מכוונת אליך, קנה של שלום. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.