|
על הרבה שנים
צריכה לפצות
שנים של מחסור
ורצון לרצות
התחשבתי בהם
וידעתי את עצמי לבטל
מה הם ידעו?
רק לשקר ולהתל
את הקול העלמתי
מהכל התעלמתי
מכל התחושות שקשה להסביר
שוב מנסה
ושוב לא מצליחה
שוב הדמעות מצליחות להסגיר
בתוכי אחת
אולי שתיים
שתי ישויות
פורצות דרך העיניים
ברק חדש שמופיע
וניצוץ אחר שכבר לא יפציע
הקול שעולה וכבר לא מפתיע
עוד רשף
ברצף
מתפוגג ולא יגיע
הנשימות שנעצרות
העיניים שנעצמות
לא אוסיף עוד מילה
עוד מעט ארגיש נפלא
בתוכי טמונה
החזות, התמונה
שוב לנשום
להוציא החוצה ולרשום
אנסה לשכוח
לכולם לסלוח
אנסה לצרוח
ואם לא - לברוח
זה קשה
אך אנסה את לבי לפתוח
למצוא אמון
למצוא במי לבטוח
למצוא אהבה
להדליק אור שכבה
למצוא חיים
לאהוב אנשים אמיתיים. |
|
אז כאילו שיואו,
יהיה לי סלוגן
בבמה? אני לא
מאמינה לייק,
אני חייבת לספר
לכולם.
דרורית תמות
מקנאה שהיא תשמע
על זה.
אני בבמה?
דרורית תמיד
מתחת לבמה, או
שהיא יורדת ממנה
כי זורקים עליה
עגבניות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.