רצים בקצב היסטרי בין פעימות הלב שלך לשלי.
אני מרגישה כאילו אני עפה, מרחפת באוויר איתך.
אתה על התופים שלך, איזה חמוד אתה.
אני שרה, צליל קצת מזוייף, אבל אף אחד בכל מקרה לא שומע.
למה אתה לא באמת שם לב אלי כמו שהייתי רוצה שתשים לב?
באיזה מקום אני תמיד חשה שאתה אוהבת אותי, באיזה שהוא מקום אני
גם יודעת שאתה לא, אבל אני גם לא יודעת מה אני רוצה אז זה בכלל
מבלבל.
אתה יודע, אני חושבת שזה לא סתם, נראה לי שאני ממש אוהבת
אותך.
אני לא יודעת מי החליט מהי אהבה, אבל הוא לא עשה את זה כמו
שצריך.
עובדה שהרבה אנשים לא יודעים מה בדיוק הם מרגישים.
אני חושבת עליך המון, הנה, עובדה שאני כותבת לך.
אני מתגעגעת, למרות שהיינו ביחד היום איזה שש שעות..
זה מצחיק, אני אוהבת לשמוע אותך מנגן למרות שיש מי שיגיד שזה
לא באמת לנגן אלא סתם להרביץ לכלים וליצור קצב.
אתה חמוד וממש מיוחד. אתה חייב להפסיק עם השטויות, זה יהרוג
אותך בסוף. אבל טוב נו, פרוייקט שלי, אתה תפסיק בסוף.
מצחיק אותי איך שתמיד יש לך תשובה לכל דבר ושתמיד אתה כזה זורם
וקליל ושום דבר לא כל כך נורא בשבילך מצד אחד, ומצד שני, אתה
בנאדם נורא רציני, בוגר ואחראי כשצריך את זה, ואתה גם נורא
מתחבר לילדים קטנים. אוף... אתה חמוד מדי.
אתה יודע שלפעמים (טוב, פעם בלילה לפחות), אני חולמת עליך.
זה בדרך כלל קשור גם בחברות שלי ובידידים שלי, ואתה תמיד כל כך
מתוק שם וכל כך מדהים ומקסים, ופשוט הכי הכי שיש, וכל מה שרק
אפשר לבקש.
אוש... אם היית כאן עכשיו הייתי מחבקת אותך ולא נותנת לך ללכת
בחיים.
אתה גורם לי לצחוק, ובעת ובעונה אחת גם לכעוס ולבכות.
זה מצחיק שאף פעם לא שמתי לב אליך.
אתה שמת לב אלי? שאלה טובה... לא נראה לי...
מתאים לי עכשיו לרוץ איתך על החוף ולראות את השקיעה, כמו רגיל,
כמה נדוש, כמה משעמם, כמה רומנטי וכמה מדהים זה היה יכול
להיות.
תחשוב על זה...