הולך ותש כוחי, דומם אני עומד
הרחוב הסגריר מתהלך לאיטו
ראשי קצת סחרחר ולבי אך יוקד
על מי שמרגוע מצאת בחיקו

הכל מוכר וישן וידוע
ואותם משחקים ששחיקנו בם כבר
ואולי הקנאה מגרוני מדברת
קיוויתי תהא זאת הפעם אחרת
ואין מכוניות בכיכר.

רועד שם בפינה, הרחוב עודו גשום
והיכן את בכלל, אימתי ניפגש
שלוש אחר חצות, איני יכול לנום
הראש רטוב עד דק, בלב בוערת אש

הכל מוכר וישן וידוע
ולו רק ידעת את שבי מתחולל
ואולי הקנאה מגרוני מדברת
קיוויתי תהא זאת הפעם אחרת
ואין כבר סירות בנמל.

גזלו, אחים, גזלו! הדמע מיותר
נלקחת ממני והעולם כולו - מחריש!
הן ברחוב היום, כל דאלים גבר
ואין מקום לאף אדם רגיש

הכל מוכר וישן וידוע
ועתה הוא ודאי לצידך נאנח
ואולי הקנאה מגרוני מדברת
קיוויתי תהא זאת הפעם אחרת
וקבר חלדי - היפתח!