אולי זה בגלל שהשמש שקעה
ואולי כי נגמרו המילים,
נותרתי עצוב, משוטט בלי סיבה,
עטוף בסורגי סורגים.

בתהום מבטך הלכתי לאיבוד
וטרפתי את דרכי חזרה,
זאת כי אין סיבה לחיות מבלי למות,
למות מבלי לחיות אהבה.

מצאתי את עצמי לבדי בחשיכה,
בעירומי, בטירופי.
תוקף מכל עבר את החידה,
תוקף אותך ואותי.

ויהיה כלא היית אני מבטיח!
תישכחי מהר, מהר מידי...
את הזאב הרעב עוד יכריח
לצוד, לצוד עד בלי די.

נותרתי עצוב, משוטט בלי סיבה,
עטוף בסורגי סורגים.
אולי זה בגלל שהשמש שקעה
ואולי כי נגמרו המילים.