שלווה בת אשוח / חוט שני |
הם -
לבה המדמם של אמא,
הם -
שחור הדומם שלאבא,
הם - חיים,
שכמשו באביב.
אל תדרכו על פרגי השדה
הם -
השבעה של ארצנו הבוכה,
החיבוק האחרון
של הנצח הקרוע.
אל תדרכו על פרגי השדה,
אל תדריכו מנוחתם,
הם -
דם ילדינו
הזועק אלינו מן האדמה -
לא עוד מלחמות!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|