ואדים זלאטקין / לרגש לי הצמאון |
ויובש סודק את הגרון
אשר מחניק
לרגש לי הצמאון
טיפ טיפ, רחש של רגע
טיפה, ארגמן צבעה
שפה אותה לכדה, ספגה
על לשוני אל תוך נפשי זלגה
נוזל מתוק מתוק כיין
אכזר ומר כטעם החיים
טרוף מבלי היכר בפנים העין
מעונג עז של שכרון חושים
רוותה את רצוני בסם הממכר
התעורר גופי לחשק-עוד
אך אין היא מוזגת יותר
תחנוני רבים מאוד מאוד
אנא - זרום נהר, תיצור לי ים
שהרכבו תחושות האדירים
אך סכר לפני את הכל חוסם
מלבד רק כוס של יסורים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|