ארבל הכרמלי / רוח חורפית |
אפי קפוא ואדום,
עיניי דומעות,
קור בעצמות...
געגועים בלב,
אפור ונוקב,
לפסיעותיה מייחל
בהולם הלב.
לו רק יכולתי להרף,
רק לדקה, פניה ללטף,
היו הופכים האושר והתקווה
רוח חורפית לרוח נעימה.
30/12/02 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|