אילנה ניג'ניק / דווקא היא |
אצבעות הבדידות
מסביב לגרוני
חונקות אותי
מונעות ממני לצעוק
את שמך לשמים
רואה את תווי פניך
מולי
גם אחרי שעצמתי עיניים
אלוהים אדירים
במה חטאתי
גדול מנשוא עווני
לא נתתי מספיק
הלא די אהבתי
למה היא
דווקא היא
ולא אני?
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|