תגידו להם, שלא סתם היא בוכה,
תגידו להם שמישהו עזב אותה.
וזה קשה לה, והיא שוב לבד עכשיו,
תגידו להם שנשבר לה כבר.
והיא עומדת שוב בכוחות עצמה,
ושותקת את השתיקה הכי מגעילה,
תגידו להם שהיא לא סתם בוכה.

הם יכולים לספר לה על פרחים באביב,
ועל שלום, ופרפרים, ועל כל הטוב שבאויר.
הם יכולים לחבק ולחייך אליה שוב,
אך הם לא יבינו כמה עצוב.
תגידו להם, תסבירו בבקשה,
שהילדה הזאת לא סתם בוכה.
זה נכון, מישהו שוב עזב אותה.

והוא היה הכי יפה, והכי מצחיק מכולם,
והוא היה הכי חמוד שהכירה מעולם.
והיא נתנה לו הכל, את כל מה שאפשר,
תסבירו לה עכשיו, שזה באמת נגמר.

ולא, הילדה הזאת, לא סתם בוכה,
איך מסבירים ששוב עזבו אותה?
וזה קשה לה, היא שוב לבד עכשיו,
תגידו להם שנשבר לה כבר.

(19.4.06)

מוקדש לך... ממקום של געגועים.
שמחה שאתה פה שוב